יום שלישי, 25 באפריל 2017

"ילדים אבודים" (רינה מצליח) בהשתתפות פרופ' מאירה וייס - ערוץ 2

4 תגובות:


  1. אמירה שלום
    זה עתה צפיתי בתכניתה של רינה מצליח והאזנתי האזן היטב.
    אשמח אם תתייחסי לתהייה הזו שלי.
    את מספרת שנסעת לארה"ב לפגוש את המשפחות שאימצו ילדים כהי עור אותם פגש הרב אבידור,אבל...אינך מספרת אם פגשת אותם,את הילדים שהפכו למבוגרים כשאת ביקרת שם.לאן הם נעלמו?מדוע לא התעקשת על קיום פגישה עימם,עם אחד מהם/ן?
    שימי לב שגם אצלך ואצל כולם הכל סיפורים ללא תעוד כלשהו,בעיקר צילומי.במיוחד זה בולט אצל אבידור הכהן-הרי לפי דבריו המשפחות התגאו במעשה האימוץ-הייתכן שבכל פגישותיו לא צולמה ולו תמונה אחת?מילא אצלך-אולי הסתירו אבל אצל אבידור?הרי הוא ראה אותם,את הילדים?
    וזה מוביל אותי לתהייונצ'יק-בכמה ילדים1ות מדובר אצל הכהן?ואצלך?
    הדיבורים הכללים הללו בלשון רבים מייצר פעילות אינטנסיבית של הדמיון כשהשמיים הם הגבול-כמה?20?120?670?
    אניממאמין לסיפור שלך וגם של אבידור אבל עצוב וכועס על העמימות,החפיפיות בפעילות שלכם,במיוחד שלך שהרי בניגוד לאבידור שנתקל בילדים(ילדים?אולי ילד?)במקרה ולא כל כך היה מודע למשמעויות של תגליתו בזמן אמת הרי שאת היית,לפי עדותך שלך,מודעת גם מודעת למה שאת נוסעת לחפש ולמצוא ובכ"ז יוק-שום תעוד ממוסמך-הכל דיבורים וסיפורים.
    ואני כועס על כל המעורבים האובייקטיביים,על פניו,כביכול,לא על המעורבים רגשית,מדוע?
    מפני שלפחות רובם,כולל אותך,וחמור מכך,על רקע גילך ומקצועך הייתי מצפה להכנסת הסיפורים למסגרת של הנסיבות של אותם ימים ואי שפיטתם לאור מה שאנחנו מכירים מימינו היום.
    גם אני לא מכיר אישית את המציאות של משפחות במחנות ואת המציאות במערכות הקליטה והטיפול השונות אבל מהיותי יליד הארץ עוד בימי הבריטים למשפחה שחיה בארץ מ-1910,מעורבת ואיכפתית יש הרבה מה לומר על מה שהיה אז.
    ומשהו מדברים שהתגלו לי לאחרונה המאירים את אז באור קצת אחר.
    למה הכוונה?
    לציפיות מהשלטון שעל רקע הסדר היחסי של ימינו הן מסתברות כבלתי מציאותיות.
    אני חקלאי,נכד ובן לחקלאים.
    למרות שהחזקתי בידי לא פעם את נסח הטאבו של המשק שהורי קנו רק אחרי הרבה שנים שמתי לב שלא רשומים לצד שמותיהם מספרי תעודות הזהות שלהם-והטאבו נרשם ב-1951 ואת תעודות הזהות נתנו במיפקד האוכלוסין שנערך בימי המלחמה ב-1948.
    היום אומרים לי במשרדי הטאבו מי האנשים האלה?לא מכירים אותם.
    ב-1983 ערך עו"ד את צוואותיהם הצולבות,כלומר,זכויותיו של הנפטר ראשון יועברו לנותר/ת בחיים.מספרי הזהות שלהם מופיעים בצוואות אבל....מספרי הזהות שלי ושל אחי לא רשומים.הייתי צריך להעביר בעלות מאבי אלי על הטנדר ששימש את אבי ואותי בשותפות שהפעלנו במשק וזאת לאחר שאבי נפטר-במשרד הרישוי אמרו לי שללא מס' הזהות שלי והוכחה שאני בנו של אבי הם לא יעבירו לבעלותי את הטנדר.
    במשרד הפנים נתנו לי,ןלאחי,אישוור,שהורינו הם הורינו ושאנחנו בניהם.
    וזה ב-1983.
    אימי בת יחידה,נולדה בארץ ב-1914,בימי התורכים ואין לי את תעודת הלידה שלה,אם בכלל היתה מפני שנולדה אצל מיילדת פרטית בנוה צדק וסביר שלא היה בת"א הצעירה בית חולים/יולדות.
    יש המשך

    השבמחק
  2. המשך
    סבי וסבתי,הורי אימי ואמי ואבי ואחי ואני גרנו בבית אחד במושב שפונה ב-1948 בגלל המלחמה.לסבי היה שם משק שהשתרע על פני 85 דונם.לאחר הפינוי הוא נאלץ למכור את המשק.היה לו חוזה חכירה ישיר בינו ובין הקק"ל וזכויות החכירה נרשמו בטאבו בימי הבריטים המסודרים.פעם אחת,לפני הרבה שנים נתנו לי במשרדי הטאבו צילום של נסח הטאבו המקורי שלו.הצילום אבד לי ולפני 3 שנים ביקשתי את נסח הטאבו של המשק של סבי.שאלו אותי אם הוא עדיין בעל הזכויות-עניתי שלא והם הסבירו לי שהם מספקים רק נסחים של בעלי הזכויות הנוכחיים ולגבי בעלי זכויות קודמים אני צריך להוכיח להם שאני הנכד של סבי ושסבי הוא הסבא שלי והאבא של ביתו שהיא האמא שלי.
    ביקשתי במשרד הפנים את האישור הזה-מסרתי מספרי זהות של סבי וסבתי ושל אימי(לאימי שם מאד מאד נדיר וסביר שאין היום במדינה אשה הנושאת שם זה).מאחר וגרנו יחד מספרי הזהות,שניתנו כאמור במיפקד האוכלוסין,עוקבים-הסיפרה האחרונה של סבי היא 1,של סבתי 2,של אימי 3,שלי 4 ושל אחי 5.לאבי יש מספר זהות אחר מאחר והיה אז מגוייס בצבא.
    אבל זו לא הוכחה.
    מדוע?מפני שלדברי סגנית מנהלתלשכת הרישום של משרד הפנים היו אז מקרים רבים ששתיים ויותר משפחות גרו באותו בית וקיבלו מספרים עוקבים למרות שהם בני משפחה אחרת.
    כלומר,הבעיה נובעת מכך שאמא שלי היא בת יחידה ואז לא היה מקובל לשמור את שם המשפחה מהבית שם משפחתה מהנישואין שונה כמובן.
    מכל מקום תשובת משרד הפנים היתה שאין להם במסמכים של אימי ושל סבי וסבתי המצויים בארכיון משרד הפנים הוכחה לקשר ביניהם ולכן אינם יכולים לאשר את בקשתי.הם פרטו את סעיפי החוק עליו הם נסמכו בהחלטתם והציעו לי להגיש תביעה לבית המשפט ולבקש שיצהיר שסבי וסבתי הם סבותיי שלי והורי אימי.הם הדגישו שעל פי החוק לא יוכלו לשנות בתיקיהם את הפרטים שיאשר בית המשפט וכפי שאני מבין,לפחות עד לשינוי החוק,אם ישונה,לעולם תישאר האמא שלי חייזר במדינת ישראל שלהוריה ולה חלק חשוב בהקמתה-
    האם קפקא היה מסוגל לדמיין דבר כזה?או התימנים?
    וזה לא הסוף-לאחרונה מצאתי את הדרכון של אמי משנת 1972-כתוב שם,בעברית ואנגלית לבית...שאלתי את סגנית המנהלת אם בכך אין הוכחת הקשר המבוקש,שהרי לא אני כתבתי זאת אלא פקיד שהסתמך על הכתוב בתיק שלה.
    עונה לי סגנית המנהלת-אולי זו משפחה אחרת בעלת אותו שם.באותו רגע לא חשבתי על התשובה שלי לשאלתה-הכיצד?הרי כל הפרטים שנרשמו בדרכון שלה נלקחו מהתיק שלה ולא של מישהו אחר.

    פרופ' אמירה וייס-כל הסיפורים הארוכים הללו,עוד פעם סיפורים-סופרו כדי להמחיש לך שהכל סיפורים של אנשים מסכנים,חלקם בורים ועמי ארצות,בעיקר נשים,שלא ידעו עברית,שדיברו בהגייה שגם כשדיברו עברית מעטים הצליחו להבין,מדינה הלומת ערב רב דובר 70 שפות,מגדל בבל לאחר שאלוהים בלל את שפתם,ללא היסטוריה משותפת,ללא תרבות משותפת,בתנאים פיזיים קשים,כשבתחילה זה היה בתוך מאמצים מלחמתיים,כאשר מתוך אוכלוסיה מקומית יחסית ותיקה נהרגו בקרבות לפחות 4000-4500 בני הארץ(נניח שהשאר היו מהגרים חדשים שהושלכו לקרבות וגם ביקורת זו היא מרושעת ושדונית-כאילו הם היו פטורים מהגנה על הארץ שאליה הגיעו) ועוד אלפים נפצעו ונגרעו מהיכולת להתמודד ביעילות עם הצונמי של המהגרים חסרי הכל,חולים ותשושי גוף ונפש ובעיקר חסרי השפה.
    ויש נקודה שחובה לזכור ולהזכיר-בתוך כל המהומות היו מפלגות ומחלוקות ושנאות והסתות ומאבק על הקולות בבחירות שנערכו.
    יש המשך

    השבמחק
  3. המשך
    עסקנים ופעילי מפלגות הסתובבו במחנות ועשו הכל כדי לשכנע המהגרים החדשים,שלא הבינו מחייהם,להצביע עבור מפלגתם.
    מה קודם היה צריך לעשות?
    היו מאבקים קשים על נפש המהגרים המזרחיים שכמעט כולם היו דתיים והמזרחי והחרדים לא נצרו לשונם והסיתו חופשי כנגד אוכלי השרצים ובועלי הנידות ופימפמו כל מה שרק יכלו כדי להגביר את השינאה למימסד.
    לסיכום-דעתי מתבססת על דבר פשוט:
    בניגוד לחפץ דומם שניתן לטלטלו לכל מקום ולהחביאו יצור חי ובמיוחד אדם לא ניתן להסתיר-כיצור חי התינוק הופך למבוגר,מתחתן,מוליד ילדים,וילדיו מולידים והמשפחה גדלה.
    הקיצוניים שביניהם מדברים על 5000 ילדים-מה-5000 הללו צריכים להיות להם עשרות אלפי צאצאים,חלקם שחומים ולכן בולטים על רקע הלובן של משפתותיהם המאמצות.
    ולכל משפחה מאמצת יש את משפחתה שלה,הקרובה והרחוקה,ושכנים,וחברים,ידידים,הורים לילדים שלמדו עם החטופים/מאומצים בגן ובבית הספר,ולבני/בנות הזוג שלהם יש את המשפחות שלהם ו... ו... ו...המון המון יודעי "סוד" שלא בהכרח שותפים להשתקה.
    וועדת כהן פירסמה בתום דיוניה ולפני פירסום מסקנותיה קריאה לכל מי שיודע בדל של דבר,שחושד שיבוא ויעיד.הפירסום נמשך חצי שנה בכלי תקשור רבים,גם אצלנו במדינה וגם בארה"ב ובעוד מדינות אליהן נמכרו החטופים.
    ויוק-דממה.איש לא צייץ.
    לכן זועקת וקורעת השאלה-היכן הילדים?
    ולכן,לטעמי,זועקת הבושה ממסע ההכפשות והשיסוי שמתנהל כנגד האנשים המסורים שעשו כמיטב יכולתם וכדרך נטבע שגו וטעו וכתוצאה שאינה אשמתם נוצרו מיליוני אי הבנות שגרמו לטרגדיות אמיתיות שנוצלו בידי בני עוולה זדוניים להסית בני עדה תמימים וטובים לתלות את מצוקותיהם במי שלא אשמים להם.
    פרופ' אמירה וייס-לדעתי 99% מהילדים הללו הם שוכני עפר כבר מלפני 65-69 שנים.
    ולתוך כל הסמטוחה הכואבת הזו מצטרף הכאב על שאנשים כמוך מצטרפים למקהלת האוון הזו.
    אבל אסיים בנימה אופטימית-מעז יצא מתוק-למה הכוונה-העיסוק בפרשה עורר רבים לחפש כל בדל של מסמך או ידע בכלל ולא רק ספציפי.
    אני מעריך,למשל,שלא סתם הופיעו ב"הארץ" צילומים שצילם יהודי גרמני ב-1901 בתימן.
    ניתן לראות את מה שנראה בתמונות מזויות ראייה שונות.
    אני רואה גם מזווית המתייחסת לפרשת הילדים החטופים וקורא לכל אחד לומר לעצמו ביושר האם ההאשמה הזו נכונה.
    להלן שני קישורים
    http://www.haaretz.co.il/nationalibrary/1.4050333

    https://dl.wdl.org/17244/service/17244.pdf

    לסיום אסביר לך מהיכן נובעת התעניינותי בנושא-כנכד ובן למי שתרמו רבות להקמת המדינה וכמי שבעצמו תרם לקימומה וחיזוקה אני חרד לגורל המדינה.לדעתי מדובר בפלא עולם-לא בנס.זה מעשה מוח וידיים של האדם.לא היה מעשה כזה בהיסטוריה של הולכי על שתיים.מדובר בתופעה חד פעמית,שאינה מופלאה,לפחות למי שהכיר,כמוני,מהבית,מהמשפחה,את מחוללי ההמעשה(כל אחיה ואחותה של סבתי כולל האמא שלה עלו בעלייה השניה וכל חייהם פעלו בחוד החנית של חידוש הריבונות והעצמאות של העם העברי-בקיבוץ,בדגניה א'מהיוסדו ב-1910.
    המשפט שלמה הופגן ההבדל בין מי שמשקיע ומי שזמקבל בחינם-למי שמשקיע איכפת מהשקעתו-מי שבא אל המוכן מוותר בקלות.
    כל טוב לך.

    השבמחק